פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מדוע כלבים משמינים, למה זה כל כך מסוכן ואיך מטפלים במצב?

      ממש כמו בני אדם, גם בעלי החיים שלנו עולים במשקל מסיבות שונות, אך בחלקן ניתן לשלוט ובכולן חובה לטפל. הווטרינרית ד"ר ורד בן ברוך נעמן מסבירה ומציעה ארבעה טיפים לחיים מאוזנים ובריאים יותר

      זוכרים שללולה הייתה מותן? שצ'אמפ היה גוש שרירים? ופתאום... המעבר לעיר, לדירה, השעות הארוכות במשרד, רגשות האשם שאתם לא בבית ומביאות איתן חטיפים מרובים - ולפתע לולה הפכה לדובון פרוותי וצ'אמפ לשרירן בפנסיה. אבל למרבה הצער, לולה וצ'אמפ לא לבד: למעשה, השמנת יתר נפוצה בקרב 25 אחוז מבעלי החיים, וכמו אצל בני אדם, היא נגרמת ממכלול של סיבות, כגון האכלה מופרזת, יותר מדי חטיפים (בין היתר בזמן אילוף), פעילות גופנית מועטה, וכמובן שיש להכניס למשוואה גם נטייה גנטית - לברדור, באסט האונד ופאג, למשל, הם סוגי כלבים שסובלים מהשמנת יתר יותר מאחרים.

      לרוב, התופעה שכיחה בגילאי 5-10, ולאחר סירוס ועיקור. הסכנות הן רבות, ועלולות להשפיע כמעט בכל תחום: בעיות במערכת השלד-גב, בעיות באגן, סכרת, בעיות לב ונשימה, בעיות עור, בעיות פוריות, סכנות בהרדמה, ובאמת שזה רק על קצה המזלג. בדיוק בגלל זה יש לזהות את המצב כמה שיותר מוקדם - אל תחכו שיהיה מאוחר מדי. יש לא מעט דרכים לראות משהו לא בסדר עוד לפני שהמצב נהיה מוגזם. הראש של הכלב פתאום נראה קטן יותר? כשאנחנו מביטים עליו מלמעלה לא רואים מותניים אלא קו אחד, קצת כמו נקניק? במישוש באיזור הצלעות מרגישים רק שומן? זה הזמן להגיב. וכמובן שאם הכלב עדיין במשקל יתר על אף שהוא לא אוכל הרבה, חשוב לבצע בדיקות דם על מנת לשלול מחלות שיכולות לגרום לעליה במשקל.

      תתפלאו לדעת שגם לנו יש משקל במשקל של הכלב. לעתים, מרוב אהבה, אנחנו גורמים לחלק מהבעיות הללו: מאכילים יותר מדי, בין אם מרוב דאגה או בגלל שכל כך כיף לראות את הכלב שלנו נהנה; משאירים יותר מדי אוכל כשאנחנו יוצאים החוצה, לעבודה או ללימודים או לסידורים, כי מה יקרה אם הקערה תיגמר? אבל ההשלכות לא מופיעות בבת אחת, לוקח להן זמן, ובגלל שאנחנו מבלים כל כך הרבה עם בעלי החיים שלנו, גם יותר קשה לנו להבחין בשינויים קטנים, שבסופו של דבר הופכים שינויים גדולים ומסוכנים.

      לכן, מוטב להיות מודעים למצב, להקדים תרופה למכה ולשמור על אורח חיים תקין ובריא לכל אורך חייו של הכלב, ולא רק כשהמצב דורש תגובה מיידית. איך נעשה זאת? הנה כמה טיפים שכדאי לאמץ.

      1. התאימו את המזון המתאים לקטגוריה הנכונה - גור/בוגר/סיניור, אתלט/מפונק/כבד משקל וכן הלאה. כמובן שאפשר להיות הרבה יותר ספציפיים, ולקחת בחשבון גם נטיות גנטיות, מחלות ובעיות רפואיות. מומלץ להתייעץ עם וטרינר כדי לבחור את האוכל הנכון עבור הכלב שלכם.

      2. הגבילו את כמויות האוכל. מוטב לחלק את הארוחות לשתיים או שלוש מנות קטנות ביום, במקום פשוט למלא את הקערה בבוקר ולחכות שהכלב יסיים את כולה. אם הוא בכל זאת סיים את המנות המדודות שלו, נסו לא להתפתות ולהאכיל אותו כמה שהוא רק רוצה - אתם צריכים להיות המבוגרים האחראיים במקרה הזה.

      3. הפחיתו בחטיפים. כמו אצל בני האדם, עדיף שלא להרגיל את הכלב לאכול מאכלים לא בריאים. ובכלל, אם בכל זאת בוחרים באפשרות של חטיפים, מומלץ לבחור את הבריאים שביניהם (גזר, מלפפון, פריכיות וכן הלאה, גם כן בכמות מדודה).

      4. פעילות גופנית. כן, בדיוק כמונו, וגם כאן אין אמת אחת: יש כלבים שישמחו לצאת אתכם לריצה, יש כאלה שיעדיפו לשבת אתכם על הספה. ובכל זאת, יש למצוא את הפעילות הנכונה לכל כלב: משחק עם כדור, הליכה מהירה, השתוללות בגינת הכלבים עם חברים וכן הלאה. כלב פעיל בדרך כלל גם יהיה כלב מאושר יותר ובריא יותר. בהצלחה!

      לעמוד הוטרינרית - ד"ר ורד בן ברוך נעמן