כידוע לכולנו, תוחלת החיים של כלבים וחתולים הינה קצרה משמעותית לעומת תוחלת חייו של אדם. מרבית הכלבים ייכנסו ל"גיל השלישי" בגיל 8-11 לערך. ככל שהכלב מגזע גדול יותר כך תוחלת חייו תהיה קצרה יותר באופן ממוצע, ומנגד, תוחלת חייו של כלב מגזע קטן תהיה ארוכה משמעותית.
ככלל, תודות לשיפור בממשק חייהן של חיות המחמד, משמע תזונה איכותית יותר, רפואה מתקדמת וטובה מאי פעם ובעלים מיטיבים, הרי שתוחלת חייהם של כלבים וחתולים התארכה משמעותית. לשם השוואה, כיום כלבים מגזע גדול שתוחלת חייהם היתה בממוצע עד גיל 12 מאריכים ימים לגיל 16 ולעתים גם מעבר לו.
ג'ורג' אורוול אמר שכל החיות שוות, אך יש חיות ששוות יותר מאחרות. אם להשליך משפט חכם זה לכלבים, הרי שכולם דורשים טיפול הולם ובדיקות תקופתיות, אולם כלבים מבוגרים צריכים זאת באופן תכוף יותר. אז מה הם הדגשים?
• בדיקה תקופתית. כל הכלבים צריכים להיבדק תקופתית על ידי וטרינר, לא כל שכן כלבים מבוגרים - אם ההמלצה הגורפת היא בדיקה מלאה אחת לשנה לכלב, הרי שנמליץ לכלב גריאטרי בדיקה אחת לחצי שנה. נסייג המלצה זו ונאמר כי יש להיוועץ ברופא המטפל ולשמוע את דעתו ונימוקיו למפגשים תכופים יותר או פחות.
• תזונה. לאורך כל חייו של הכלב נידרש לספק עבורו מזון מאיכות גבוהה, הזמן בו דרישה זו הינה קריטית הינו בשלב הגדילה של הכלב עד הגיעו לבגרות ובזקנתו. דגשים רבים בתזונה לכלבים זקנים - הערכים הקלוריים של המזון שונים, שיעור הנעכלות של המזון הוא אחר, למזון מתוספים תוספי תזונה שונים כגון אנטי אוקסידנטים, תוספים התומכים בשלד.
• משקל גוף. בראש וראשונה נתייחס לבעיה המרכזית והיא השמנת יתר - נושא שראוי שנדון בו באופן נפרד בהרחבה. חשוב מאוד לשמור על משקל גוף תקין לכל אורך חייו של הכלב, ודאי בגיל המבוגר והמאתגר. לא פחות חשוב להתייחס למסת השריר, אחוזי השומן ובקיצור, היוועצו בווטרינר שלכם ואנא מכם, הישמעו לעצותיו. השמנת יתר כרוכה בתחלואים רבים, בראשם מחלות שלד, קושי בתנועה, כאבי מפרקים, קריעה של רצועה צולבת המצריכה תיקון כירורגי ועוד. מעבר לכך, השמנת יתר תביא לעתים להתפתחות מחלת הסכרת. איכות חייו של הכלב תיפגע מהשמנת יתר.
• שיניים. טיפולי שיניים תקופתיים הם בגדר הכרח לכל כלב ולעתים אף מגיל מוקדם. צילומי סקר דנטליים תקופתיים מומלצים ויתרמו רבות לאבחון נכון וטיפול בשן לא בריאה אותה לא ניתן לאבחן ללא צילום רנטגן. זכרו, כלבכם לא יוכל לספר על כאבי השיניים שלו, בשונה מילדכם, לרוב גם לא נראה כל סימן לחוסר נוחות או כאב. פעמים רבות נגלה שן שבורה המצריכה עקירה. הדיאלוג החוזר עם בעליו של הכלב מתמקד בהתעקשות על כך שלא כואב לו. ובכן, בשן השבורה מוך השן חשוף וזה פשוט כואב! בדיקות תקופתיות וטיפולים שוטפים ימנעו סבל מיותר. דוגמא? האסקי בן 10 ממשפחה טובה מטופל דרך קבע במרפאתנו, שני ניבים שבורים נמצאו בבדיקה שגרתית, בשיחה עם הבעלים טענו כי הדבר לא מפריע כלל אך נוכח המלצתנו הסכימו לעקירת שני הניבים. כשבועיים לאחר מכן קיבלנו שיחת טלפון מפתיעה, סופר שהכלב פשוט אחר, שמח, מלא שמחת חיים ואוכל בתיאבון רב באופן אחר לחלוטין. הבעלים קבעו חד משמעית כי חל שיפור עצום באיכות חייו, זאת על אף שלא היו ערים לכל בעיה.
בואו ניכנס קצת יותר פנימה וניגע בסוגיה הגדולה - האם הכלב שלי זקן או גריאטרי והאם יש הבדל בין שני המושגים? בקצרה, בהחלט. פעמים רבות צצות בעיות שונות בגיל מתקדם, אותן פוטר הבעלים במשפט השכיח ביותר - "נו, הוא מזדקן". ובכן, אסכים עם הבעלים אם האמירה תתייחס לשערו המאפיר של כלב. מדוע? מכיוון שבתהליך הזקנה באופן גורף מאפיר השיער (גם אצלנו). ומנגד, בואו נחשוב על מיעוטם של הכלבים המזדקנים שמראים פתולוגיות דגנרטיביות, שימו לב לנקודה המכרעת בדוגמה שלפניכם - אם מדובר בזקנה הרי שבאופן גורף כל הכלבים היו מבטאים את אותן הפתולוגיות. אלו מחלות המופיעות באופן שכיח יותר בקבוצת גיל זו ורבות מהן ברות טיפול. לא פוטרים את עצמנו באמירה המשחררת "הוא פשוט מזדקן".
הגוף שלנו ושלהם מזדקן וממש כמו במכונית ישנה, כך גם אצלנו - צפו לתקלות תכופות יותר ומשמעותיות יותר על ציר הזמן. דווקא בגיל השלישי (מונח יפה יותר), עלינו להירתם למאמץ ולתת דגש על איכות חייו של כלבנו. ניתן, ראוי וצריך לעשות למענו כל הנדרש על מנת שיזכה לחיים איכותיים בנוחות מירבית, גם בזמן שנותר לו. הוא זכה בזה ביושר, שעשע אותנו, אהב אותנו, היה שם עבורנו תמיד, אך זכרו - הוא עודנו שם.
התחלתי בכתיבה והתקשיתי. אנו רופאים, נצמדים לעובדות היבשות, כותבים סעיפים ותתי סעיפים, נאחזים במסגרת הדוגמטית, היא מגנה עלינו מהתמודדות עם הדבר האמיתי: הרגש. דווקא במקום הזה - המקום בו נפרדתי מכלבי האהוב ריי לפני מספר חודשים - התקשיתי להישאר במקום המוגן והבטוח, היבש ומשולל הרגש. בחרתי להשתחרר מכבליי ולכתוב מלבי אל לבכם. בכל פעם בה אני שומע אחד מלקוחותיי חומק מלקיחת האחריות על כלבו ופוטר אותי באחת האמירות הסתמיות הללו ("הוא זקן, אני לא רוצה להשקיע, נרדים אותו, אני לא רוצה שהוא יסבול"), אני כואב את כאב הבגידה. אנו לא דנים עוד באריכות ימים, אלא מתמקדים באיכות חיים.
כל התורה על רגל אחת? בלי קשקושים מיותרים, בגיל הזה (וכמובן רצוי אף לכל אורך חייו של הכלב) נקפיד על תהליכי אבחון תקופתיים רחבים, בדיקות דם הכוללות פרמטרים רבים אותם יגדיר עמכם ועבור כלבכם הרופא המטפל, צילומי סקר (התמקדות בהערכת מפרקים/שלד), סקירת אולטרסאונד תקופתית, בדיקות דם אנדוקריניות ותהליכי אבחון מעמיקים לזיהוי מחלות ספציפיות.
הטיפול בכלב יכלול טיפול למחלה המאובחנת, במרבית המקרים יהיה מדובר במחלות כרוניות המצריכות טיפול מתמשך עד אחרית ימיו של הכלב. מעבר לכך, במסגרת הטיפול מייצרים חבילת טיפולים ספציפית לצרכיו של הכלב. אנו מדברים על התאמה של תוספים תזונתיים, תרופות שונות, תזונה מותאמת וטיפולים שונים (דיקור, הידרותרפיה, לייזר רך ורבים אחרים). הדיאלוג עם הרופא חייב להיות רציף והמפגשים לבדיקות תקופתיות תכופים באופן מובהק מאשר אצל כלבים צעירים, כדי לבקר ולנטר את תהליך הטיפול, הצלחתו או אי הצלחתו.
אבל לא בכל מחיר. הזכרנו איכות חיים כראשונה במעלה בחשיבותה, זו קודמת לכל שיקול אחר. אתם מוזמנים לקיים שיח פורה אמיתי ונטול אינטרסים שאינם קשורים בטובתו של כלבכם, וכן, זה למרבה הצער גם מוציא מכלל אפשרות את טובתנו שלנו.
אז שנדבר לרגע אחד על המתת חסד? כלי מסוכן ועוצמתי שניתן לנו הווטרינרים. נתעכב על המושג: המתת חסד מטרתה לעשות עם כלבנו חסד ולגאול אותו מייסוריו - לא מייסורינו, זכרו זאת. והצד השני של המטבע? אין בי נימה של ביקורת כלפי אותו בעלים שלא מוכן לשחרר, שאהבתו הגדולה עד אין קץ מעבירתו על דעתו ואינה מאפשרת לו את האלטרואיזם הנדרש ממנו לשחרר, לגאול את מושא אהבתו מהכאב והסבל. גם אני חטאתי פעם אחר פעם בדיוק במקום הזה.
תמיד צריך לזכור שמתקיים גבול דק במעשה הזה בין ההימנעות לבין החיפזון לעשותו, גבול שלעתים מגדיר את מי שאנו. המטרות שלנו בטיפול בכלב הזקן/גריאטרי הינן בראש וראשונה לשפר את איכות חייו של הכלב. במקום השני, החשוב גם כן אבל השני בלבד - מטרתנו תהיה לשפר את איכות החיים שלנו, הבעלים.
לאתר של ד"ר עופר צדוק
