כך תתמודדו עם תולעת הפארק שפוגעת בכלב שלכם

תולעת הפארק מהווה את אחת הסכנות הגדולות ביותר לכלבים. מדובר בתולעת טפילית שעלולה לגרום לפגיעה חמורה ואף למקרי מוות. כלבים נדבקים בתולעת על ידי בליעה של חיפושית זבל קטנה שמפרקת צואת כלבים, ונמצאת גם באשפה. בתוך החיפושית נמצאות ביצי התולעת.

"התולעת יושבת בוושט הכלב ומטילה ביצים בתוך מערכת העיכול של הכלב, ביצים אלה יוצאות החוצה עם ההפרשות", מסביר הווטרינר ד"ר טל מאייר, "ישנם שני שלבים מסוכנים: השלב הראשון הוא שלב הנדידה - התולעת נודדת בתוך דופן כלי הדם מהקיבה אל הוושט, בזמן הנדידה היא גורמת להיחלשות הדופן. מאחר שהלב עובד בלחץ גבוה ההיחלשות של הדופן עלולה לגרום למפרצת ואף לקרע באבי העורקים. במצבים כאלה הכלב מת במקום. שלב מסוכן אחר הוא כאשר התולעת יוצרת גרנולומה בשווט. התולעת גדולה מדי על מנת שמערכת החיסון תדע להתמודד איתה ולכן מערכת החיסון מנסה לאטום אותה ויוצאת סביבה תהליך דלקתי שנקרא "גרנולומה", הגוש הזה מתחיל לחסום לאט לאט את הוושט ואף עלול להפוך בסופו של דבר לגוש סרטני בוושט".

איך מטפלים בבעיה?

"ניתן לאבחן את המחלה על ידי איתור ביצים של תולעת הפארק בצואת הכלב, או על ידי צילום רנטגן, אבל הבדיקה הטובה והבטוחה ביותר היא בדיקה אנדוסקופית, שבמהלכה אנחנו מכניסים סיב אופטי לתוך הוושט", אומר ד"ר מאייר. "אם זיהינו שלכלב יש תולעת הפארק אנחנו מזריקים חומר בתדירות גבוהה - מתחילים בפעם ביום, אחר כך פעם בשבוע, פעם בחודש ולבסוף אחת לחודשיים למשך כל החיים".

"מאוד חשוב לדעת במקרה של התמרה סרטנית אם יש גרורות או אין גרורות", מוסיף ד"ר מאייר, "לכן עושים אבחון מלא. לגבי מניעה, לרוב הכלבים אנחנו מזריקים תרופה נגד תולעים, זה רעל שלא פוגע בכלב, אנחנו מזריקים אותו מתחת לעור והתדירות תלויה ברמת הסיכון של הכלב. הטיפול פשוט ולא יקר".



לאתר של הווטרינר ד"ר טל מאייר
לעמוד הפייסבוק של המרפאה