יוג'ין אוניל הוא אחד המחזאים החשובים והמוכרים ביותר בתולדות התרבות האמריקאית, זוכה פרס פוליצר ופרס נובל לספרות. ב-1940, רגע לפני שכתב את המחזה המפורסם והטוב ביותר שלו, הטרגדיה "מסע ארוך אל תוך הלילה", התפנה אוניל לעסוק בשברון לב מסוג אחר.
באותם ימים, אשתו השלישית קרלוטה מונטריי התמודדה עם גסיסתו האיטית ולבסוף עם אובדנו של הכלב האהוב של הזוג, בלמי. הם קראו לו "הילד שלנו" ועל מנת לנסות ולהקל מעט על קרלוטה, חיבר אוניל את הפרוזה המקסימה "צוואתו של כלב מאוד מיוחס".
באותה "צוואה", קורא הכלב שעובר מן העולם לבעליו לזכור את אהבתו ונאמנותו אליהם, אותם הוא מותיר אחריו כמורשת, ואת העובדה שבזכותם - הוא היה כלב מאושר ושמח כל חייו: "בכל פעם שתבקרו את קברי, אמרו בצער אך עם שמחה בלב 'אילו חיים ארוכים ומאושרים היו לכלב זה במחיצתנו'", כותב אוניל בשם כלבו.
כל מי שגידל בחייו כלב ונאלץ להיפרד ממנו יכול להזדהות עם הטקסט המרגש הזה, שנע בעדינות בין הכאב לזיכרון המתוק. התמודדות עם מותו של כלב היא מורכבת במיוחד, ושונה מזו שאנו נדרשים אליה כאשר אדם אהוב נפטר. הכלבים מעניקים לנו רגעים ייחודיים של אושר, שקט, מסירות וצחוק, והפרידה מאתגרת באופן שונה כל אחד מבני המשפחה.
הנושא המורכב הזה הוא רק אחד מבין אלו שתוכלו למצוא באתר, שמציע בית חם לאוהבי הכלבים והחתולים, עם עצות, הכוונה וכל מה שצריך לדעת. אז מה אפשר לעשות עם תחושת המועקה שממלא אותנו ואיך מתמודדים עם אובדן של חבר-על-ארבע?
1) אל תאשימו את עצמכם: בין אם נאהב זאת או לא, לטבע יש את החוקים שלו ואורך החיים של כלב ממוצע הוא 10 עד 13 שנים. עבור בעלי כלבים רבים, יגיע הרגע האכזרי בו הם ייאלצו לגאול את חיית המחמד שלהם מייסוריה ולהרדים, וזו החלטה שקשה מאוד לקחת (בין היתר כי אנחנו לא רגילים לה כשזה נוגע לבני אדם מבוגרים), אבל בסופו של דבר היא הטובה ביותר עבור הכלב. אז כשמגיע הרגע, דעו שאתם לא אשמים, ושהכלב הזדקן לו באהבה עד שהגיע שעתו לעבור לעולם הבא. זה יכול לחסוך מכם דכאון ותחושות רעות מיותרות אחרות.
2) מצאו את הדרך לזכור אותו: לאורך השנים המשותפות, הכלב נתן לכם המון רגעי אושר ובעידן הסמארטפונים בטוח שהטלפון שלכם מלא בסרטונים ותמונות. זה בדיוק הרגע ליצור לעצמכם ולמשפחה אלבום יפה ומושקע, דיגיטלי או מודפס, שיישאר כמזכרת נהדרת. אם יש ילדים, תנו להם להיות מעורבים כחלק מתהליך ההיפרדות שלהם, ששונה כמובן מזה של מבוגרים. בקשו מהם לצייר את הכלב, או לספר מה הכי אהבו לעשות איתו והוסיפו את זה למזכרת שהכנתם.
3) תתמודדו בדרך שלכם: לכל אחד תהיה עצה, ברגע שתספרו לו שאיבדתם את הכלב שלכם. חשוב שתקשיבו למי שאתם סומכים עליו, אבל בסופו של דבר - עשו את הדברים בדרך שלכם. יש כאלה שמתאים להם כמעט מיד לקחת כלב חדש, כדי שהבית לא ירגיש שקט וריק מדי. יש אחרים שלא ירצו עוד כלב, או יזדקקו לכמה שבועות/חודשים/שנים. כל דרך היא טובה, כל עוד היא טובה לכם. אם אתם מרגישים צורך לעשות טקס - לכו על זה, שימו שלט קטן ויפה ותיפרדו כמו שנוח לכם, כדי שתוכלו לחזור למסלול כמה שיותר מהר.
4) שתפו ברגשות: לא לכולנו נוח להיפתח, בטח לא כאשר מדובר באובדן וטראומה כזו, כמו פרידה מכלב. למזלנו, יש לא מעט אפשרויות, שאחת מהן יכולה להתאים לכם. ברחבי הרשת והרשתות החברתיות תמצאו פורומים וקבוצות בהם אפשר לשפוך את הלב, בשעה שאחרים יעדיפו לפנות לטיפול פסיכולוגי, או אפילו לדבר עם קרוב משפחה או חבר ולהעלות זכרונות שירגיעו אתכם. העיקר שלא תשמרו הכל בפנים ושלא תישארו עם הכאב לבדכם. חשוב להתאבל, וחשוב גם שתהיה סביבכם חברה תומכת, שתדע לעזור לכם ברגעים הקשים האלו.
בשורה התחתונה, מותו של בעל החיים שגידלנו ואהבנו כל כך לאורך שנים ארוכות, הוא אתגר עבור כל אחד, בכל גיל וסיטואציה בחיים, ולכן חשוב שיהיו לנו הכלים הנכונים להתמודד איתו.
לפרטים נוספים באתר>>